Tonight in the Weekly Cycle



Quick Start:

Thursday, February 3, 2011

הקבלה של הזמנים

הקבלה של הזמנים

 לוח השנה העברי כמקור האור הגנוז


מבוא


לכל זמן ועת לכל־חפץ תחת השמים


חלק ניכר מחיינו, אנו מבלים באפלה רוחנית. לעתים קרובות, חיינו חולפים באי וודאות רבה, ללא סיוע, עצה טובה או הדרכה. אף על פי כן, אנו פשוט ממשיכים, אגב הזדהות עם ערכים המבלבלים את ליבנו ומוחינו, תוך התעלמות מהצרכים והרצונות האמיתיים של נשמתנו

 

שעה שאנו שקועים כל כך בעניינינו האישיים ובמטלות היום יום, אנו מוצפים  במבול של מידע מיותר וחסר חשיבות  המופץ אלינו, עד שאנו מתעוורים ואיננו רואים  את הסימנים, ההוֹראות והאזהרות שהקב''ה מניח בפנינו בכל רגע ורגע נתון

ברם, אירועים מסוימים מעירים אותנו מאפלה זו. באותם רגעים, שהם כמו הבזקי ברק בהירים, אנו מבינים שיש משהו גדול יותר, משהו במישור רוחני מעבר לדאגות הגשמיות שלנו.


האמת היא שהנשמה מבקשת לשיר! אך כיצד נעשה זאת אם איננו מכירים את המילים ואת המנגינה ? הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, מסביר כי זהו המסר של התקיעת בשופר בראש השנה. השופר הוא הביטוי הבסיסי של הנפש, ונשמתו של העם היהודי מתעוררת לשמע קריאתו בתחילתה של כל שנה


מטרת הספר הזה, כדברי הרב קוק, היא לקרב אותנו לשירנו. שירת הנפש: שירת היחיד, שירת האומה, שירת האנושות כולה והטבע. השיר המרובע הזה מכוון אל הקב’’ה, ולוח השנה היהודי משמש כספר התווים שלו


בשאיפתנו לחיים הרמוניים יותר, נלמד טכניקות וערכים יהודיים לשיפור רוחני, בהתאמה לאנרגיות של כל שבוע במהלך השנה. שיעורים אלה יקדמו שינויים חיוביים, ויהוו ערוץ לשיח עם הקב”ה. הספר יאפשר גישה לאמצעים ניסתרים, שיאפשרו ערוץ תקשורת פתוח ליושב במרומים. טכניקות אלו אינן חדשות, וניתן למצא אותן כבר בתורה. הן נמצאות בהישג יד של כל אחד מאיתנו בפינו ובליבנו.

 

מאמץ מתמיד, של המחוייבים, יכול להביא לשינוי ברמה האישית והכללית. במשפחה, בקהילה, בעיר ומעבר לה. כדברי הנביא ישעיהו – העולם לא נברא כדי להשאר בתוהו ובוהו (מ”ה: י”ח

אנו זקוקים נואשות לחיות בעולם טוב יותר, ולהבטיח שלום ושלווה לדורות הבאים


"האדמו"ר הזקן", הרב שניאור זלמן מלאדי, מלמד שצריכים "לחיות עם הזמנים". באמצעות יצירת הקשר בין  לימודי היהדות למועדים  הקבועים בלוח השנה היהודי, הספר נועד לשמש אמצעי להתבוננות ולהתפתחות רוחנית דרך שירת בעלי החיים ב"פרק שירה", הוראת הרבנים ב"פרקי אבות", וגם המשמעות הקבלית מאחורי ה"ספירות" - האצלת המידות  האלוקיות, "ספירות" הקשורות לכל יום של ספירת העומר

ספירת העומר

ספירת העומר, היא מצווה מן התורה, לספור את השבועות והימים מהקרבת קרבן העומר בבית המקדש. הקורבן היה עשוי משעורה, שהיתה באותם ימים בעיקר מזון לבעלי חיים , והיתה נמדדת לפי אמות המידה התנכית של עומר אחד. הספירה מתבצעת מדי שנה במהלך 49 הימים בין פסח לשבועות

מאז ומתמיד שימשה ספירת העומר את עם ישראל, כמסד להתפתחותו הרוחנית. במצרים, עם ישראל הגיע לדרגה ה-49 של טומאה. במהלך ארבעים ותשעת הימים, לאחר צאת ישראל ממצרים, העם טיהר עצמו בהדרגה, עד שהגיעו לדרגה ה -49 של טוהר. תוך שבעה שבועות, עם הגעתם להר סיני, הם כבר היו כה מעודנים מבחינה רוחנית ורגשית, עד כי יכלו לחנות שם בהרמוניה,בשלום ובאחדות מוחלטת: "כאיש אחד בלב אחד”. רק אז היה עם ישראל ראוי לקבלת התורה

מידי שנה ובכל יום  בעת ספירת העומר, נהוג  להגות, בצרוף המיוחד של הספירות, של אותו היום. ספירות, כפי שיוסבר בהמשך, הן תכונות  אלוהיות הנמצאות גם בכל אדם. הגיה בספירות מאפשרת להגיע לרמה של שיפור רוחני ורגשי בדומה לשיפור שהורגש על ידי עם ישראל לאחר יציאתו ממצרים.

עיקר ספירת העומר מתרחשת על פי  לוח השנה העברי  בחודש אייר. חודש, הידוע בסגולותיו הרפואיות. רמז לקשר של אייר לסגולות אלו נמצא באותיות שמו: אלף, יוד, יוד וריש, ראשי תיבות הפסוק המקראי "אני ה’ רופאך 

מלבד היותו זמן של התרוממות רוחנית וריפוי גדול, ספירת העומר היא גם תזכורת לתקופה עצובה בתולדות העם היהודי. עשרים וארבעה אלף תלמידיו של רבי עקיבא נפטרו בימים ההם. הם סבלו ממגיפה שנגרמה בשל חוסר האחדות והעדר הכבוד האחד לשני, בדיוק ההפך מהתנהגותם של בני ישראל בחנותם בהר סיני.

המגפה הסתיימה ביום ה -33 של העומר, המכונה ל"ג בעומר וזו אחת הסיבות לכך שמועד זה הוא כל כך חגיגי. סיבה נוספת לחגיגת ל"ג בעומר היא ציון יום השנה לפטירתו של הצדיק הגדול רבי שמעון בר יוחאי, שנפטר שנים רבות לאחר המגפה. רבי שמעון בר יוחאי, תלמידו של רבי עקיבא, הוא מקור שיעורי ספר הזוהר, הכתב הבסיסי והחשוב ביותר של הקבלה.




(תודה למורי עמוס על עזרתו בתרגום)

No comments:

Post a Comment

DOWNLOAD A FREE COPY OF PEREK SHIRAH HERE!

Blog Archive

Contributors